עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

מתוסבכת

12/01/2015 09:05
רונה
בני נוער, טעויות, סיבוכים, סליחה

"מתוסבכת" 
"אני? מתוסבכת? גאד לא.
זה הכול באשמתך! תפסיק להאשים אותי!"
"לא אמרתי שזו אשמתך"
"כן, כן אמרת. אתה אשם בזה לא פחות ממני אז למה אתה נותן לי לקחת את כל האשמה עליי??"
"את זאת שהלכה אליו!"
"אמרת לי לוותר מה ציפית שאעשה? אחכה לך עד סוף חיי? חיכיתי מספיק.. תבין שלא רציתי לפגוע בך, תבין שהיית חשוב לי יותר מכל אחד וכל דבר, למה אתה לא מבין..?"

כל כך הרבה מילים שלא העזתי לומר ושיחות שלא העזתי להתחיל..
אז עשיתי טעות.. כולם טועים, אנחנו בני אדם, זה בטבע שלנו.. 
כמה סליחה כבר אפשר לבקש? 
די, ביקשתי מספיק.

מאז שאני קטנה תמיד גרמו לי להרגיש שטעויות שאני עושה הן הרבה יותר גדולות ממה שהן באמת היו..
אז כל הזמן נזהרתי, לא לעשות משהו לא נכון, להגיד משהו לא נכון, נזהרתי.
כי לפעמים אי אפשר לתקן טעויות.
ולמדתי את זה בדרך הקשה..
אז תמיד שתקתי. אבל די, שתקתי מספיק..
כולם אמרו שאני מתוסבכת אבל הייתי רק ילדה מבולבלת..
אני לא מצדיקה, שברתי לו את הלב, אבל זאת לא רק אשמתי, ואת זה הבנתי אחרי חודשים בהם לא הפסקתי לשנוא את עצמי על כל מילה שיצאה לי מהפה ועל כל דבר שעשיתי, הייתי האויב של עצמי..
האשמתי את עצמי ובכיתי כל הזמן, בחדר, באוטובוס, ברכבת, אפילו בבית הספר.. 
חשבתי כל הזמן איך שהרסתי הכול ואיך הכול יכל להיות אחרת.. 

ברגע שכולם מאשימים אותך על משהו, אתה מתחיל לחשוב ולהאמין שאתה האשם, אתה הבעייתי, הבעיה בך-לא באחרים..
זה לא תמיד ככה, אבל ככה זה מרגיש.. 
אנשים יעשו הכול כדי להוריד מהם את האשמה ולפעמים אתה זה שנושא כת האשמה במקומם

לפעמים צריך פשוט לסלוח לעצמנו, לא לנסות לתקן משהו שכבר בלתי אפשרי, צריך לסלוח ורק כך אפשר להמשיך הלאה, 
צריך להשלים עם העבר וללמוד מהטעויות, לעשות הפרדה בין מה שאנשים אומרים למה שאתם יודעים שהמציאות, תסלחו לעצמכם, ורק אחר כך אנשים יוכלו למצוא מקום לסלוח לכם..

אני כותבת את זה לכל אלה שהצטערו או מצטערים על טעות, כדי להגיד לכם- תשכחו, תסלחו לעצמכם.
כי לכל אחד מגיעה הזדמנות, גם לכם..

הדס
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: